• Decrease font size
  • Reset font size to default
  • Increase font size
ג'ון מקיין arrow כהונה בסנאט הרביעי
תחילת כהונת הסנאט הרביעית

Speaking on the Senate Floor against earmarking, February 2007


במאי 2005 הוביל מקיין את "חבורת ה-14" בסנאט שביססה פשרה ששימרה את יכולת הסנאטורים לעכב מועמדים שיפוטיים, אולם רק במקרים קיצוניים. הפשרה אכזבה רפובליקנים רבים מכיוון שלא שללה את אפשרות העיכוב לגמרי. בהמשך תמך מקיין במינויים של ג'ון רוברטס וסמואל אליטו לשופטים בבית המשפט העליון כאשר הוא מכנה אותם:"שניים מהמשפטנים הטובים ביותר שמונו לבית המשפט העליון".
בניגוד להצבעותיו ב2001 וב2003, תמך מקיין באישור קיצוצי המס של ממש בוש במאי 2006, כאשר טען כי התנגדות להצעה תוביל לעלייה במיסים. יחד עם הסנאטור טד קנדי, מקיין היה תומך נלהב של רפורמות הגירה נרחבות, שיתנו תוקף חוקי לתכניות עובדים זמניים , ומערכות משמר גבול. החוק המקיף לרפורמות ההגירה עבר בסנאט בשנת 2006 אולם לא עבר בקונגרס. ביוני 2007, הנשיא בוש, מקיין ואחרים ניסו לתת דחיפה לחוק, אולם זה הצית אופוזיצייה עקרונית, יש כאלה שכינו את החוק – תכנית הומניטארית. החוק לא הצליח לעבור בסנאט.
באמצע שנות ה2000, תחום שמורות ההימורים האינדיאניות, הפך לתעשייה של 23 מיליארד דולר. הוא היה פעמיים יושב ראש ועדת בסנאט בנושא אינדיאנים, ובשנים 1995-1997 ובשנים 2005-2007, הועדה שלו עזרה לחשוף את סקנדל הלובי האינדיאני של ג'ק אברמוב (חבורה של לוביסטים שגנבו כסף מלקוחותיהם). בשנים 2005 ו2006 דחף מקיין לתיקון לחוק הסדרת משחקי ההימורים של האינדיאנים, שהגביל את בניית בתי הקזינו מחוץ לשמורות, והגביל את תנועת שבטי האינדיאנים השונים בין המדינות לשם בניית בתי קזינו.


לאחר שבילה תקופה ממשוכת כשבוי מלחמה, מקיין היה ידוע ברגישויותיו לשיטות העיכוב והחקירה השונות במלחמה נגד הטרור. באוקטובר 2005 הציג מקיין את התיקון לחוק העצירים, של חוק ההגנה. בסנאט הצביעו 90 בעד התיקון ו 9 נגד. התיקון אוסר על יחס בלתי אנושי לעצירים, כולל העצירים בגוונטנמו ביי, באמצעות הגבלת שיטות החקירה הצבאיות לשיטות החקירה המצוינות במדריך החקירות הצבאי. למרות שבוש איים להטיל ווטו לתיקון, בסופו של דבר התיקון עבר והתקבל. הנשיא בוש הודיע בדצמבר 2005 שהוא מקבל את תנאיו של מקיין והוא יבהיר לעולם שממשל ארה"ב אינו מענה עצירים ונצמד למוסכמות הבינלאומיות של עינויים, בין אם בגבולות המדינה או מחוצה לה. תפיסה זו, בליווי עמדות אחרות, הובילו את מגזין טיים בשנת 2006 להכליל את מקיין ברשימת עשרת הסנטורים הטובים ביותר. מקיין הצביע בפברואר 2008 נגד חוק האוסר על שיטת עינוי בשם waterboarding, החוק עבר אך בוש הטיל עליו ווטו. הצעת החוק הכילה מרכיבים נוספים אליהם מקיין התנגד.

בינתיים, מקיין המשיך להטיל ספקות לגבי המשך המלחמה בעיראק. בספטמבר 2005, הוא ציין לגבי המלחמה בעיראק:"הדברים לא התקדמו כפי שתכננו או ציפינו". באוגוסט 2006 הוא ביקר את הממשל לגבי הסתרת המצב האמיתי של אפקטיביות המרידות בעיראק. "לא אמרנו לציבור האמריקאי כמה קשה ואכזרי זה הולך להיות". מההתחלה תמך מקיין בהעברת כוחות אמריקאיים נוספים לעיראק בשנת 2007, בעקבות החלטה זו טענו המתנגדים כי מקיין אחראי למלחמה בעיראק באותה מידה שבוש אחראי לה. הגדלת הכוחות והמלחמה איבדו פופולאריות במהלך 2007 גם בקרב המפלגה הרפובליקנית, מקיין שהיה בעיצומו של קמפיין הבחירות לנשיאות אמר: " אני מעדיף להפסיד קמפיין מאשר להפסיד מלחמה". במרץ 2008, מקיין הצדיק את הגברת הכוחות בעיראק בעובדה שהאלימות שם פחתה. הוא ביקר בעיראק 8 פעמים מאז שהתחילה שם המלחמה.